מפרשים:
1 א שהשחיר פניהם כו'. מגלה י"א:
2 ב שהכחיש ראש של ישראל בצום כו' כצ"ל. והוא מלשון מיחוש ראש ונדרש אחשורוש חש בראש. ולגירסת הספרים אינו מכוון כ"כ:
3 ג שבקש לקעקע. פי' לשרש. ונדרש שחש לפרש ואפשר גם המ"כ כוון לכך:
4 ד אחיו של ראש של נ"נ כו'. מגלה י"א:
5 ה הוא אחשורוש ר"י ור"נ כצ"ל:
6 ו הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה. פליג אדאמרינן לעיל שעלה וביטל מלאכת ביהמ"ק וכן על מ"ש במגילה ט"ו ולא דבר החוצץ. ומאי ניהו בנין ביהמ"ק. ומאי דאמר ר' נחמיה להלן בשנת שלש ובטיל מלאכת בהמ"ק. צ"ל דס"ל שאח"כ חזר בו וגזר שיבנה כדאמר כאן:
7 ז וכי הוא גזר והלא דריוש גזר והוא דריוש השני שהיה בנו של אחשורוש ואסתר כדלקמן פ"ו:
8 ח באותה שעה נכנסו כצ"ל. ופי' אל דריוש השני נכנסו.
9 ט אביך גזר עליו שלא יבנה. היינו אחשורוש ארתחששתא כמש"ל:
10 י קינסין הנעתקין. לשון זה מתפרש למה ששמעתי לפרש בכתובים האלו בעזרא. כי צרי יהודה אלו ע"י סופריהם שהיו ממונים בערכאות גנבו והסתירו כל כתבי הציווים של כורש שהיה לטובת הבנין. ולכן היו בטוחין לכתוב לדריוש לבקר בבית גנזיא הן איתי דמן כורש מלכא שום טעם וגו'. כי הסתירום שלא ימצאום. ונכן באמת כשחפשו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמן בבבל לא נמצא שם רק כתיב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדא. וכן כתיב בגווה דכרונה. כי בהשגחת ה' נשאר במקום ההוא מגלה חדא שהיתה כעין ספר זכרון דברים שנמצא כתוב בה דברי כורש אלו. וזהו שקראו כאן בשם קנסין הנעתקין שכשלא מצאו גוף הכתבים א"ל דריוש שיביאו קנסין ר"ל קונטרסין הנעתקין שם זכרון דברים בקוצר והוא שהיתה באחמתא בבירתא די במדי ובה נמצאו הדברים:
11 יא והשתכח באחמתא בבירתא וגו'. בשנת חדא לכורש מלכא וגו'. ומה כתיב ביה כצ"ל. ופי' אף בגזרת ארתחששתא אחשורוש אבי מה כתיב ביה כען שימו טעם וכו'. וכדמפ"ו לא לעולם כו'. אילו היה אבא קיים היה חוזר בו ובונה אותו. וא"כ אינו מבטל גזירתו. ואדרבה אני מקיים גזירת המלך כורש שאף אבא ארתחששתא לא רצה לבטל גזירתו ולא אמר כ"א עד מני יתשם טעם ומקום היה לפ"ז למימר דה"ג. וכי יש מלך מבטל גזירת מלך אחר והשתכח באחמתא בבירתא בשנת חדא לכורש מלכא. והוא דברי דריוש השני לסנקליטון שלו שא"א לבטל גזירת כורש:
12 יב לפיכך הוא כוללו עם הנביאים כו'. ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכרי' בר עדוא וגו'. ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס כצ"ל. ופי' אע"פ שארתחששתא כתב לבטל. בכ"ז מפני שלא ביטל לגמרי רק כתב עד מני יתשם טעם. ובזה נתן מקום אח"כ לבנו לדריוש לומר אלו היה אבא קיים היה בונה אותו לכן העלה עליו הכתוב כאלו גם הוא צוה לבנותו וכוללו עם הנביאים. ונכון יותר לגרום עם הכשרים ור"ל עם כורש ודריוש וז"ש מליו כאן הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה כדמפ"ו שבעת כתיבת הגזרה נמלך וכתב עד מני יתשם טעם ומפני שהוא לא שם הטעם הזה בעצמו. רק ניתן מקום לבנו דריוש כנ"ל. לכן נכתב באחרונה אחר בנו דריוש: